אנחנו כמה ימים לפני יום הכיפורים. יום שמוקדש כולו לבקשת סליחה

המשורר האנגלי אלכסנדר פופ כתב באחד משיריו כי "לטעות זה אנושי אך לסלוח זה אלוהי." ואכן, כמעט חמישים פעמים מופיעה הסליחה במקרא, ובכולם היא מיוחסת אך ורק לאל.

לא רק ביהדות אלא בכל התרבויות והדתות יש התייחסות לנושא הסליחה. חלקן מתמקדות בצורך של האדם לבקש ולקבל סליחה מישות עליונה ואילו אחרות מדגישות את הסליחה בין אדם לחברו.

ביהדות, ביום כיפור אנו זכאים לקבל מחילה מאלוהים רק על חטאים שחטאנו כלפיו. על חטאינו ופגיעותינו באנשים עלינו לבקש את סליחתם. בנצרות, הסליחה היא אחת ממצוות הדת הבסיסיות, אדם חייב לטפח את רגש הסליחה לזולת ועליו לקיים את טקס הווידוי על מנת לקבל עונש ומחילה. באסלאם נחשב אללה למקור הסליחה ואחד מ-99 שמותיו הוא "הסולח".

זה נכון שלא קל לסלוח לאדם שעשה לך עוול, אבל לחשוב על אותם אירועים ולחיות אותם שוב ושוב ממלא אותנו במחשבות שליליות ובכעס מודחק או גלוי שמקשה עלינו לעיתים הרבה יותר.

בקשת הסליחה מדגישה למעשה את אנושיותנו, את חוסר המושלמות שבנו ואת העובדה שכולנו עושים טעויות. אנחנו לפעמים הפוגעים ולפעמים הנפגעים ואם כל אחד מאיתנו חוטא בפגיעה באחרים  עלינו להיזהר מלשפוט את האחר ולזכור כי לעולם לא מאוחר מדי לסלוח כי זו למעשה הדרך שלנו להכיר ולהודות בפני עצמנו שאיננו מושלמים.

כאשר אנו נפגעים אנו יכולים לבחור לסלוח. וכדיי שזה יתאפשר צריך שתהיה לאדם את היכולת הבסיסית למחילה. המחילה כרוכה בבחירה מודעת להחליף רצון רע ברצון טוב. לסלוח לא אומר בהכרח לשכוח, אבל כן יש בכך הכרה שהעבר עבר ולא ניתן להשיבו.

אם נדע  לאמץ עמדה סלחנית כלפי האחר יהיה קל יותר למתן את האופן בו אנו שופטים את עצמנו. מותר לנו לטעות ולחרוג מהסטנדרטים הגבוהים שהצבנו לעצמנו. כל עוד אנו נאחזים בכעס, בכאב, בהתמרמרות אנחנו מעצימים אותו  אך ברגע שנדע לסלוח לאחרים על הפגיעה בנו נלמד לסלוח עם הזמן גם לעצמנו.

הסליחה מאפשרת גדילה והתפתחות אישית באמצעות  תרגול של חמלה ואמפטיה, כל עוד היא לא רק אקט הצהרתי בלבד.

כדי שתהליך שכזה יצליח חשוב גם שהפוגע הרוצה לקבל את סליחתו של הנפגע יביע חרטה על הפגיעה. אך לא רק באמירה סתמית אלא ציון הסיבה שבגינה הוא מבקש סליחה, שהוא מבין היכן טעה ובמה הכאיב לאחר. ניסיון כן להבין וללמוד ממה האחר נפגע יאפשר לאחר לסלוח ביתר קלות. צריכה להיות כאן לקיחת אחריות הדדית. תהליך אמיתי של סליחה מחייב הכרה בעוול ולקיחת אחריות.

בקשת סליחה משמעותה הודאה בטעות ובגרימת כאב לאחר והענקת סליחה היא תהליך נפשי המצריך גיוס משאבים נפשיים. לשחרר את הכעס שחשנו כלפי האחר על שפגע בנו דורש ויתור גדול על עלבון ועל כבוד. כדי לבקש סליחה, דרוש אומץ וכוח.

המפתח להחלמה הוא סליחה ושחרור הכעס והטינה. יש המרגישים שהכעס נותן להם כוח, ולכן אין הם רוצים לוותר עליו הסליחה מחייבת אותנו להרפות במידה מסוימת מן הכעס ומן העבר. להסתכל אל עבר העתיד בידיעה שהוא לא מושלם.

לסלוח לא אומר להגיד שהכאב לא משנה או שמה שהאדם השני אמר או עשה זה בסדר. זה לא אומר לשכוח את מה שקרה. זה אומר לוותר על הצורך שלך בהתנצלות או בנקמה. זה אומר לעשות שלום עם כאב וכאב בעבר. זה אומר לבחור להמשיך הלאה,

לשנה טובה ולחתימה טובה!